היום הראשון הוא יחסית קצר וקל ואמור לקחת כ- 6 שעות אז אפשר למרוח את הזמן בבוקר באחת הבתי קפה במסטיה.

כדי לצאת לדרך צריך להמשיך אם הכביש המרכזי של מסטיה לכיוון מזרח, לחצות את הגשר ולאחר כ- 50 מטר לפנות ימינה ולעלות בין הבתים עד למלון טטנולדי שנמצא על גבעה קטנה בחלקו הדרום מזרחי של היישוב.

אחרי המלון ממשיכים עם הכביש שהופך עכשיו לדרך עפר מזרחה. השביל ממשיך בעלייה מתונה לכיוון צפון מזרח עד שלאחר כ- – 2 ק"מ יש פנייה ימינה לשביל נוסף. הפנייה הזאת לא מסומנת בכלל אז קל להתבלבל אבל אם פספסתם אז תגיעו אחרי כ- 150 מ' לסוג של חווה נטושה. אז אם הגעתם למשהו כזה פשוט תחזרו אחורה ותחפשו את הפנייה לשביל. מפה השביל ממשיך לטפס לכיוון צפון-מזרח והוא הולך ונהיה פחות ברור.

בעיקרון הוא מתקרב לנהר, פונה מזרחה בעלייה תלולה יותר ואז בסביבות קו גובה 1840 מ' תפגשו שביל שפחות או יותר שומר על קו גובה וממשיך דרומה עד שמגיע לאוכף יפה אם שדות ואפילו אגם עונתי קטן. מהאוכף הירידה די ברורה. השביל יורד דרך כמה כפרים מאד יפים עד שהוא מגיע לנהר. מפה כבר אין כל כך סימונים אבל צריך פשוט ללכת לאורך הנהר עד שמגיעים – לגשר עץ ישן שאותו צריך לחצות. אחרי הגשר ממשיכים עם השביל דרומה כ- 300 מ' עד שמגיעים לכפר זבישי.

זבישי אדישי

היום השני הוא הכי קשה מבחינת הניווט ולכן צריך להיות מאד ערניים ומרוכזים במפה או פשוט לשלם למדריך שיראה לכם את הקטע הראשון עד לרכס.

בתור התחלה עוקבים אחרי סימוני השבילים בתוך זבישי שמובילים לקצה הדרומי של הכפר, סמוך לנחל. מכאן והלאה אין סימוני שבילים או שלפחות אנחנו לא מצאנו אותם אבל מצאנו שבילי בקר שדרכם טיפסנו בכיוון כללי דרום מערב עד שהגענו לרכס.

על קו הרכס יש דרך ג'יפים שצריך להמשיך אתה לכיוון מזרח. פה יש קטע מבלבל בקו גובה – 2320 מ' תפגשו שלט המורה לפנות ימינה לאדישי דרך שביל שעובר ליד בקתת עץ קטנה.

השביל הזה נראה מאד מבטיח, אבל אל תפנו בו! שני מקומיים שבמקרה פגשנו שם הסבירו לנו בשפת הסימנים שהשביל לאדישי יורד מנקודה יותר גבוהה ומטיילים אחרים שפגשנו כמה ימים לאחר מכן אמרו לנו שהם הקשיבו לשלט והגיעו לשביל הרוס שהיה מסוכן ומפחיד לרדת בו.

תמשיכו לעלות בדרך עפר על קו הרכס, בצד ימין תראו גיא עמוק ועגול שאי אפשר לפספס ובקו גובה 2440 מ' תפנו ימינה בשביל שאפשר לראות שהוא מקיף את הגיא הזה וחותך את השלוחה שמזרחית לו.

מפה השביל יחסית ברור, הוא יורד בצורה מתונה מהרכס וחותך כמה נחלים בדרך עד שמגיעים ישר לתוך הכפר אדישי כפר מדהים שנמצא בתוך עמק נידח. המראה נראה בדיוק כמו סצנה משר הטבעות ולהסתובב בכפר גורם לך להרגיש כאילו חזרת לימי הביניים.

אדישי איפרלי

לדעתי היום השלישי הכי יפה והכי חוויתי בטיול שבו גם מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר. בבוקר צריך לחצות נהר שיוצא מקרחון אדישי ואם קראתם בעוד מקומות על הטרק הזה אז אתם בטוח מכירים את הסוגייה הזאת.

קודם כל נקודת החצייה נמצאת כשעתיים הליכה מזרחה מאדישי והיא מסומנת היטב באמצעות מלא רוג'ומים. אני הבנתי שגובה המים מאד משתנה ויכול להיות מגובה הברך ועד גובה החזה והזרם די חזק ולכן במקרים מסוימים חייבים לשלם למישהו מאדישי שיעביר אתכם עם סוס, אני לא בדקתי יותר מידי פרטים על האופציה הזאת אבל שוב, תשאלו במרכז המידע במסטיה, הם יסבירו לכם הכל ויקשרו אתכם אם האנשים הרלוונטיים. רק כקילומטר מנקודת החצייה המים יוצאים מקרחון ולכן מוקדם בבוקר לפני שהקרח נמס גובה המים משמעותית יותר נמוך מאשר בערב.

אנחנו הקמנו אוהל סמוך לנקודת החצייה, חצינו ב 6:30 בבוקר והמים הגיעו רק עד הברך. המים היו קפואים והחצייה הייתה כואבת בגלל זה אבל לפחות לא הייתה סכנה של היסחפות. אחרי החצייה ממשיכים כמה עשרות מטרים במעלה הנהר עד שהוא מתעקל מעט שמאלה ובנקודה זו תחפשו שביל קטן שמתפצל ימינה. השביל מתחיל לטפס על הרכס עד שמגיעים לאוכף בגובה 2,722 מ'. מפה הנוף מדהים ואני מאד ממליץ לעשות טיול קצר מזרחה על קו הרכס עד שתגיעו לנ.ג 2,811 מ'. מפה תקבלו פנורמה יותר טובה מאשר באוכף.

בשביל להתמצא קצת, מפה אתם תראו שני קרחונים ענקיים יורדים מרכס הקווקז המרכזי ויוצרים את שני העמקים שכרגע אתם נמצאים מעליהם. במבט לכיוון הרכס, הקרחון השמאלי הוא קרחון אדישי ומעליו ומערבית לו נמצא הר טטנולדי שמתנשא לגובה 4,812 מ' ונראה כמו פירמידה. הקרחון שבצד ימין יורד בדיוק מהפסגה של דזהנגי טאו שבגובה של – 5,051 מ'.

אם תמשיכו את המבט אם קו הרכס מזרחה תראו מעל עמק שנסתר מכם כרגע את הר שחארה בכבודו ובעצמו, ההר הכי גבוה בגאורגיה שמתנשא לגובה 5,193 מ'. מפה ההמשך מאד ברור, חוזרים לאוכף ומתחילים לרדת לצד השני.

השביל יורד לתוך העמק וממשיך קצת מעל הנהר על דרך עפר לכיוון דרום מערב. בדרך עוברים כפר קטן בשם חאלדה שאפילו יש בו מקום לקנות שתייה או משהו נחמד לאכול. כקילומטר וחצי אחריו מגיעים לכפר איפרלי שנמצא מעל מפגש של שני עמקים גדולים.

איפרלי אושגולי יום אחרון לטרק

היום הרביעי הוא קצר במיוחד כ- 4 שעות אך מאד יפה ושונה מהנופים של שאר הטרק. אפשר להגיע מוקדם לאושגולי ולהחליט אם אתם רוצים לנוח שם ולהסתובב בכפר או לעשות מסלול יום נוסף באזור.

בהתחלה יורדים מאיפרלי עד לנהר דרך שבילי ג'יפים. כשמגיעים לנהר ממשיכים עם הדרך ג'יפים מזרחה. הדרך ממשיכה כל הזמן לאורך הנהר ובשלב מסוים עוברת בתוך קניון עמוק וצר.

מעט אחרי שהקניון מתחיל להיפתח מגיעים לכפרים של אושגולי. כדאי להמשיך עד לכפר המרכזי שנמצא בדיוק איפה שהפיצול נחלים. שם תוכלו לנוח ולאכול משהו ולציין את זה שסיימתם טרק של 4 ימים.

סיכום טרק מסטיה אושגולי

אורך הטרק כולו הוא כ- 55 ק"מ, מבחינה פיזית הטרק לא מאד קשה, אומנם יש לא מעט עליות והן די תלולות אבל הימים מתחלקים ל 4-8 שעות הליכה ביום לפי החלוקה של ה- 4 ימים, הנקודה הכי גבוהה שחייבים לעבור בה היא 2722 מ' מה שאומר שאין בעיה של גבהים בטרק.

מבחינת העונה אפשרי לעשות את הטרק בין מאי לאוקטובר אבל למי שמתכנן ללכת בקצוות העונה תצפו לפגוש שלג בדרך, וייתכן שלא מעט, ולכן כדאי להיות מצוידים טוב ולהיות מוכנים לניווט מאתגר יותר. אנחנו הלכנו בין ה- 17 ל- 20 ביוני והיה מזג אוויר מדהים, הכל היה ירוק, היו פרחים מדהימים בכל מקום והפסגות היו עדיין מכוסות בשלג.

מבחינת לינה אנחנו פשוט הקמנו אוהל איפה שהתחשק לנו ואין שם בעיה אם זה, אבל יש גם גסטהאוסים מאד צנועים ונחמדים בכפרים בדרך ואפשרי לצאת לטרק בלי לסחוב אוהל בכלל.

האתגר העיקרי בטרק הזה הוא הניווט, השבילים לא מסומנים טוב ומאד קל להתברבר. לא כדאי לצאת לדרך בלי מפה טובה, מצפן ומכשיר GPS ליתר בטחון. גם אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים ביכולות הניווט שלכם, אל תוותרו, יש אופציה לשלם למורי דרך שיראו לכם את השביל. אנחנו לא עשינו את זה ולכן אני לא בטוח איפה ואיך יוצרים איתם קשר אבל את הכל אפשר לשאול במרכז מידע במסטיה הם יודעים שם אנגלית מצוין ומאד יכולים לעזור.

קרחון צ'אלאדי

הולכים ממסטיה מזרחה, (עוברים בדרך גשר גדול עם תומכות לבנות בולטות, פונים שמאלה אחריו) עוברים את השדה תעופה וממשיכים לאורך דרך ג׳יפים. הדרך מסומנת כתום לבן. שעתיים הליכה (בלי ציוד) עד שמגיעים לגשר עץ גדול שחוצה את הנהר- מומלץ לקחת ג׳יפ עד הגשר. משם המשך טיפוס לקרחון בערך כשעה

האגמים

האגמים נמצאים מעל תצפיתשמשקיפה על מסטיה. את תצפית הצלב אפשר לראות כמעט מכל מקום במסטיה, הוא נמצא על אחד ההרים הקרובים, תשאלו את המקומיים והם יראו לכם. האגמים הם אחת הנקודות הכי יפות שהיינו בהן. אפשר להגיע גם בהליכה, בעלייה קשה של בערך 4 שעות. לא מומלץ..

התארגננו על ג'יפ, סיכמנו עם הנהג מראש שהוא בא איתנו ומחכה לנו עד שנסיים שם ואז הוא ייקח אותנו חזרה. שילמנו 50 לארי לאדם ונסענו. העלייה לקחה שעה. הנוף שנשקף מהאגמים מדהים, המים נעימים, והאוויר טוב. מומלץ מאוד להגיע לשם, בשום אופן אל תפספסו את המקום הזה!!

רכס זורולדי – הרכבל

ליד מסטייה נמצא רכבל העולה מגובה 1865 מ' לגובה 2603 מ' בעלייה איטית של חצי שעה (אולי קצת יותר) לתצפית מהממת. מדובר בטיול על רכס שטוח, קליל ונוח. למעלה יש בתי קפה ומסעדה עם נוף יפה. מרפסת התצפית סובבת את הבניין. הנוף מדהים ומומלץ. הרכבל פועל בין השעות 10:00-18:00 ואינו פועל כאשר מזג אויר גשום או אפרורי ומעורפל.

מגיעים עם הרכבל כעבור 40 דקות בערך אל הרכס. כאשר יורדים מהרכבל רואים מסעדה עם מרפסת תצפית- התצפית מוסתרת על ידי עצים ולא כ"כ מרשימה. על מנת ליהנות באמת מהנוף יש ללכת במסלול קצר יחסית של חצי שעה, עם מעט עליות עד לנקודת תצפית (היכן שנמצאת אנטנה של משדר רדיו) ממנה נשקף הנוף המדהים של ההרים.

בנוסף מוזמנים לקבוצת הוואצאפ הרשמית שלנו "גאורגיה למטיילים" בה אנו נותנים מידע עזרה ומענה להשאלות שלכם על טיולים בגאורגיה ועל טביליסי, לחצו על הקישור לכניסה לקבוצת הוואצאפ

תודה לארט טרוול בעזרה בהכנת הכתבה