הקהילה היהודית הגיעה לאחלציחה אשר בגאורגיה כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר.
במאה ה-16, עם הכיבוש העות'מאני, הורע מצבם של תושביה הלא-מוסלמים של העיר, נוצרים ויהודים. למרות זאת נבנה בשנים 1741-1742 בית כנסת גדול, ומאוחר יותר גם תלמוד תורה.
בתקופת שלטון האימפריה הרוסית, החל מ-1828, הפכה העיר לעיר מסחר חשובה. בשנות השמונים של המאה ה-19 נבנה בית כנסת נוסף.
בשנת 1917 החל דוד באזוב לשמש כרב העיר. הרב זכה לכבוד רב מתושביה היהודים והמוסלמים של העיר. עם תחילת השלטון הסובייטי בגאורגיה, בשנת 1921, סגרו הסובייטים תלמוד תורה באחלציחה, ואסרו לימוד תורה.
בשנת 1923 הוציאו הסובייטים את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר במטרה להפסיק את התפילות. אף על פי כן היו בשנת 1930, בשני בתי הכנסת בעיר, 7 ספרי תורה. בשנת 1951 הופקע בית הכנסת הישן של הקהילה ונסגר. בשנת 1953 הוחרם בית הכנסת שנבנה במאה ה-19, והוסב לבית תרבות.
נכון ל-2012 מתגוררים באחלציחה 7 יהודים – 5 נשים ו- 3 גברים ממשפחת לוי. סימן טוב לוי הוא היה הגבאי ששימר את הבית הכנסת הישן שנחנך ב-1863, אך סימן טוב לוי נפטר לפני שנה.
בסמוך לשכונה היהודית שוכן בית העלמין של יהודי העיר. זהו בית קברות מגודר בו פזורות מאות מצבות עם כתובות בעברית, ולדברי המקומיים קבורים בו יהודי העיר ב-400 השנים האחרונות.
עד היום (2024) בבית הכנסת באחלציחה יש ספרי תורה בני 250 שנה שמוחזקים על ידי בנו של הגבאי שמעון לוי המקומי שנפטר לפני כשנה.
היום במבנה בית הכנסת ובבית הספר הנטוש אין מניינים, אך תיירים מתקבלים בברכה.(נהוג לתרום כמה לארי להמשך שימור ושמירה על המקום)
אם תגיעו 9 איש יפתחו לכם את בית הכנסת לתפילה עם קריאת התורה בספר עתיק.
בראיון שערכנו שמעון לוי סיפר כי משנת 2004 לא הייתה תפלה במניין.
